החלטה בתיק סע"ש 20929-06-12

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 6 באוגוסט 2012, בהיעדר כתב הגנה.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1.     עסקינן בכתב תביעה ע"ס 140,000 ש"ח, שהגיש התובע בגין אי כיבוד הסכם פשרה, אליו הגיעו הצדדים, באמצעות באי כוחם, בהליך קודם שהתנהל ביניהם בבית הדין (ס"ע 9307-08-10).

2.     במסגרת ההליך הנ"ל, הצהירו הצדדים, כי הגיעו לכלל הסכם לסיום המחלוקות ביניהם וביקשו כי בית הדין יורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות. דא עקא, שמקץ זמן-מה, לא עמד המבקש בהסדר התשלומים שנקבע בהסכם בין הצדדים, ומכאן התביעה שהוגשה בתיק זה מכוחו של אותו הסכם.

3.     סכום התביעה מורכב מיתרת סכום הפשרה הבלתי מסולקת בסך של 40,000 ש"ח ובנוסף, סכום בסך של 100,000 ש"ח, שלטענת התובע, הנתבע חייב לו כפיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם.

4.     משלא הוגש כתב הגנה, הגיש התובע ביום 24.07.12 בקשה למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה, תוך שהוא מציין, כי ביום 12.06.12, בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה במזכירות בית הדין, מסר בעצמו " העתק נכון ומלא של התביעה על נספחיה" לידי באי כוח הנתבע וכי אלה אישרו בכתב את דבר קבלתה (סעיף 2 לבקשה).

5.     לדבריו, פנה ב"כ התובע בכתב לב"כ הנתבע ביום 15.07.12 ודרש לדעת מדוע טרם הוגש כתב הגנה ומדוע באת כוח הנתבע אינה משיבה לפניותיו בכתב ובעל-פה. סופו של דבר שתשעה ימים לאחר מכן, הוגשה הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

6.     לפיכך, ביום 06.08.12 ובהיעדר כתב הגנה בתיק, ניתן פסק הדין נשוא בקשה זו, ובו נפסק על יסוד האמור בכתב התביעה, שלא נסתר, סך של 140,000 ש"ח בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,400 ש"ח (להלן - " פסק הדין").

7.     למחרת היום, הוגשה הבקשה שבפניי (ובמצורף לה גם כתב הגנה), ובה טען המבקש, בין היתר, כי כתב התביעה הומצא למשרד באי כוח המבקש עוד בטרם קיבלו הם ייפוי כוח מידיו ליצגו וכי " רק ביום 28.06.12, לאחר שהח"מ (הכוונה לבאת כח המבקש - א.ש.) יידעה את הנתבע כי הוגשה כנגדו תביעה, האחרון ביקש כי תייצגו ותגיש כתב הגנה מטעמו" (סעיף 4 לבקשה לביטול פסק דין).

8.     ומכאן, טוען המבקש, כי יש לראות את המועד בו הודע לו ע"י באת כוחו על כתב התביעה כמועד הקובע לצורך חישוב התקופה הקצובה בתקנות להגשת כתב הגנה, והמסקנה הנובעת מכך הנה כי במועד מתן פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, טרם חלף המועד החוקי להגשת כתב הגנה מטעמו.

9.     לבקשה הנ"ל צורף תצהירה של באת כוח המבקש, עוה"ד שינברגר.

10.                        עוד נטען ע"י המבקש, כי תוצאתו של פסק הדין קשה, באשר הוא מכיל סעד שלא נכלל בהסכם הפשרה שבין הצדדים. לטענתו, הפרשנות הנכונה של פסק ההסכם היא, כי במידה ואחד השיקים לא ייפרע, יינתן פסק דין מוסכם לפיו המבקש ישלם סך של 100,000 ש"ח (במקום 80,000 ש"ח). לפיכך, הואיל ואין חולק, כי שולם כבר סכום של 40,000 ש"ח, הרי שהיתרה לתשלום הנה, לכל היותר, 60,000 ש"ח, ולא 140,000 ש"ח, כפי שנפסק במעמד צד אחד.

11.                        המבקש שב והדגיש, כי הסכם הפשרה אינו מכיל הוראה בדבר פיצוי מוסכם בסך של 100,000 ש"ח, והדבר אף מנוגד לכל היגיון כלכלי או מוסרי.

12.                        בטרם נפנה לניתוח המשפטי, נביא את ההסכם כלשונו:

08.03.2012

הסכם פשרה

מבלי להודות בטענה מטענות הצדדים, יקבל אהרון קפלן ת.ז. 056758915 סך של 80,000 ש"ח ב- 4 שיקים כדלהלן:

שיק מזומן ו- 3 שיקים מעותדים שווים ורצופים. השיקים חתומים בערבות אישית של מר מרדכי פלמן ת.ז. 022911739.

איחור של 7 ימים לא מהווה מהפרה.